המהפכה הכורדית השקטה: השלכות גיאופוליטיות
עורכת: דר הראל חורב, דר מירה צורף כרך 3, מספר 10, 2 בספטמבר 2013
פרופ' עפרה בנג'ו
ב15- בספטמבר השנה יתקיים בחבל כורדיסטאן שבעיראק הקונגרס הלאומי הכורדי, הראשון מסוגו
)כורדיסטאן
הקונגרס שייטלו בו חלק פעילים מארבעת חלקי כורדיסטאן
בתולדות הכורדים.
הגדולה בפי הכורדים,( הוא קונגרס מכונן שתכליתו להתוות לכורדים מפת דרכים במזרח התיכון המשתנה. עצם קיומו של קונגרס שכזה הינה מהפכה שלא ניתן היה לצפות אותה. הדבר מצביע הן על התעצמותה של לאומיות כורדית חוצת גבולות והן על קיומה של תת מערכת כורדית המזינה את
הלאומיות הזאת. במפנה המאה החלה להציב תת מערכת זו אתגרים חמורים לכל ארבע מדינות- הלאום: עיראק, סוריה, טורקיה ואיראן. בעיראק מתעצבת מדינה כורדית עצמאית, בסוריה מתגבשת
ובאיראן יש דרישה
המדינה המקבילה
בטורקיה מתפתחת מה שמכונה
אוטונומיה כורדית,
לפדרציה כורדית. מתי וכיצד התרחש המהפך הזה? הכורדים המהווים מעל 30 מיליון נפש הם דוגמה מובהקת לעם ללא מדינה. הם המיעוט הלאומי הגדול ביותר במזרח התיכון, ואולי גם בעולם כולו, שאין לו מדינה משלו. התבוננות בהיסטוריה
אולם היו נסיכויות כורדיות
מעלה שלמעשה לא הייתה קיימת מעולם מדינה כורדית.
הכורדית
אוטונומיות שפעלו בחסותה של האימפריה העות'מאנית מן המאה השש עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה. הקמתן של מדינות הלאום המודרניות במאה העשרים היוותה נסיגה חמורה עבור הכורדים משום שהיא פגעה קשות ביכולתם לשמר את הזהות הייחודית שלהם, לא כל שכן באפשרות
להקמת מדינה עצמאית משלהם. בראייתם של הכורדים המאה העשרים הייתה הקשה ביותר בתולדותיהם, שכן הם פוצלו בין ארבע מדינות לאום שכל אחת מהן פעלה בדרכה כדי למחוק את הזהות והשפה הכורדיות כמו גם את קיומם האוטונומי הנפרד. עם זאת, ולמרות הפיצול וההשתקה המתמשכים, התקיימו זרמי השפעה הדדיים תת קרקעיים בין חלקי כורדיסטאן השונים שלא תמיד ניתן היה לזהותם על פני השטח. שינוי במעמדם של הכורדים התחולל במפנה המאה העשרים ואחת. הגורמים לכך היו רבים ומגוונים: סוף המלחמה הקרה והקמתן של מדינות חדשות על חורבותיה של ברית המועצות; שלוש מלחמות המפרץ
והיחלשות מדינות-הלאום עקב כך; השינוי התפישתי ביחס למדינות-הלאום ועליית הרעיון של רב- תרבותיות ורב-אתניות; והחשוב מכל, השינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו באזור בעקבות האביב
עמים
התחזקותם של
הערבי ונסיגת האמריקנים מעיראק. ככלל המאה העשרים ואחת מסמנת את
ללא מדינה, הפועלים להשגת מדינה ריבונית משלהם. שתי הדוגמאות המובהקות ביותר לכך הן דרום
סודאן ואזאואד )בצפון מאלי( שהכריזו לא מכבר על עצמאות. במפנה המאה העשרים ואחת עוברים הכורדים תהליך של תחייה עם התחזקותה של תנועה פאן
כורדית. כיום ארבעת המוקדים פועלים כמערכת של כלים שלובים, זאת למרות ההבדלים במטרות, באמצעים ובעיצוב האתני-לאומי של כל אחד מהם, המהווה בבואה פוליטית של המדינה שבה הוא
בשיח החדש מתייחסים
הסממנים למערכת כורדית קיימים ראשית לכל בטרמינולוגיה:
צמח.
הכורדים לכורדיסטאן כמכלול אחד ומכאן המונחים של צפון כורדיסטאן - באקור )טורקיה,( דרום כורדיסטאן - באשור )עיראק,( מערב כורדיסטאן - רוג'ווה )סוריה( מזרח כורדיסטאן - רוג'האלאט )איראן.( זהו למעשה היפוך של הטרמינולוגיה של המדינות שמנעו את השימוש במונח כורדיסטאן
ובמקומו השתמשו במונחים כמו צפון עיראק או דרום מזרח טורקיה. [1]